טיפול בסרטן עור

ייחודו של סרטן העור, ביחס למחלות סרטן אחרות, הינו האפשרות לזיהויו בשלב מוקדם בשל התפתחותו ע"פ שטח הגוף. במקרה של זיהוי מוקדם והסרת הנגע הסרטני, קיים סיכוי גבוה לריפוי המטופל.

בעמוד זה נסקור מספר שיטות המשמשות לטיפול בסרטן העור. במרבית המקרים השיטה המועדפת תהיה כריתה כירורגית של הגידול עם בדיקה במעבדה פתולוגית.

 

כריתה כירורגית

במקרה של חשד למלנומה עורית תבוצע לרוב כריתה מלאה של הנגע (הנקראית אקסיזיה) - בפרוצדורה זו מבצעים הרדמה מקומית לאלחוש המקום, ולאחר מכן מסירים את הנגע בשלמות ע"י חיתוך כירורגי, ולבסוף תופרים את החתך הניתוחי. בשלב זה, כמות העור הבריא שנכללת בשולי הכריתה לרוב מעטה ("כריתה עם שוליים צרים") כדי לאפשר כריתה שתותיר צלקת קטנה יחסית (במידה והנגע התברר כשפיר).

הנגע העורי שהוסר בניתוח נשלח לאבחון באמצעות בדיקה מיקרוסקופית במעבדה ע"י פתולוג מומחה. אישור או שלילת האבחנה של מלנומה מבוצעת בשלב זה.

כאשר הרופא שאבחן את הנגע החשוד מקבל את התשובה הפתולוגית – הוא דן עם המטופל בתוצאות הבדיקה ומשמעותה. חשוב שכל מטופל שעבר כריתה כירורגית יוודא שקיבל תשובה מהרופא המטפל לגבי תוצאות הביופסיה.

במידה והדו"ח הפתולוגי קובע שמדובר בנגע שפיר, לרוב אין צורך בטיפול נוסף.

 

במידה והדו"ח הפתולוגי קובע שמדובר במלנומה, המשך הטיפול תלוי בסיווג המלנומה, כאשר הגורם החשוב ביותר הינו עומק חדירת הגידול לתוך העור. ככל שעומק המלנומה קטן יותר, כך הסיכוי שהמלנומה התפשטה לבלוטות או איברים פנימיים קטן יותר. נוכחות התכייבות במלנומה עורית מגבירה את הסיכון בכל אחד מהשלבים.

1. מלנומה שאינה חודרנית (melanoma in situ) - שלב המוקדם ביותר בו המלנומה מוגבלת לאפידרמיס, השכבה החיצונית של עורינו. ריפוי מלא בד"כ מושג מכריתת המלנומה באופן כירורגי עם שוליים מספקים. במקרה זה, מופנה המטופל לכירורג לצורך הרחבת שולי הכריתה (wide excision), לרוב עם שוליים של כ-5 מ"מ.

2. מלנומה חודרנית מוקדמת (early invasive melanoma) – המלנומה מערבת את שכבת העור השניה, הדרמיס, אך עומק החדירה של המלנומה לדרמיס פחות מ-1 מ"מ. הסיכון שהמלנומה התפשטה נמוך, ולרוב הטיפול שנדרש הינו מכריתת המלנומה באופן כירורגי עם שוליים מספקים. גם במקרה זה, מופנה המטופל לכירורג לצורך הרחבת שולי הכריתה (wide excision), לרוב עם שוליים של כ- 1 ס"מ.

3. מלנומה בעומק 1 מ"מ ומעלה – המלנומה מערבת את שכבת העור השניה, הדרמיס, כאשר עומק החדירה של המלנומה לדרמיס 1 מ"מ ומעלה. הסיכון עולה ככל שהמלנומה עבה יותר. המטופל יופנה לכירורג לצורך הרחבת שולי הכריתה (wide excision), לרוב עם שוליים של 2-3 ס"מ, תלוי בעומק המלנומה ובאזור האנטומי של הניתוח. בנוסף, לעיתים תתבצע במהלך אותו ניתוח מיפוי ודגימת בלוטות הלימפה האזוריות (sentinel lymph node biopsy) כדי לבדוק האם קיימת התפשטות המלנומה לבלוטות הלימפה. כ"כ, יבוצעו בדיקות מעבדה (בדיקות הדמייה ובדיקות דם) לשלול מעורבות של איברים פנימיים. הבדיקות והבירור יבוצעו בתיאום בין רופא עור, אונקולוג, וכירורג.

גם במקרה של סרטן עור מתאי קשקש (SCC – squamous cell carcinoma) או סרטן עור מתאי בסיס (BCC- basal cell carcinoma) הטיפול המועדף הינו לרוב כריתה כירורגית המאפשר הסרה מלאה של הגידול תוך ווידוא במעבדה הפתולוגית ששולי הכריתה נקיים.

במקרים רבים של BCC או SCC באזור הפנים, ובמיוחד בקרבת אזור העיניים, אף, שפתיים או אוזניים, המטופל יופנה לכריתה כירורגית בשיטת MOHS. שיטת ניתוח זו מאפשרת צמצום היקף הכריתה למינימום ההכרחי להשגת כריתה מלאה של הגידול, תוך בדיקה קפדנית שהשוליים בכל היקפם נקיים משאריות גידול. בניתוח MOHS, מבוצעת כריתה בשלבים תוך סימון ומיפוי החתך הניתוחי. לאחר כריתה ראשונית של הגידול הנראה לעין, מבוצעת בדיקה מעבדתית (מיקרוסקופית) מיידית בסמוך לחדר הניתוח ונבדקים שולי הכריתה. במידה ונצפה עדיין גידול באזור מסויים של שולי הכריתה, חוזר המנתח למטופל וכורת רק את אותו אזור שבו נצפה שאריות גידול. החתך הניתוחי נתפר רק לאחר שהמנתח ווידא שהגידול אכן הוסר בשלמות.

 

שיטות לא כירורגיות לטיפול בסרטן עור

כאמור, למרות העדיפות להסרה כירורגית, לעיתים קיימים שיקולים בעד שימוש בשיטה לא כירורגית כגון סיכון ניתוחי גבוה בשל מחלות רקע של החולה וקושי בהסרה מלאה של הגידול בשל היקפו ומיקומו. השיטות הלא כירורגיות מהוות אופציה חלופית יותר במקרים של סרטן עור שאינו מלנומה (כגון SCC או BCC) ורק לעיתים רחוקות נשתמש בהם במקרה של מלנומה.

טיפול קרינתי (רדיותרפיה) – הטיפול הקרינתי יכול להיות יעיל כנגד סרטן עור מסוג BCC או SCC. טיפול קרינתי יכול לשמש במקרים בהם הטיפול הניתוחי לא אפשרי או לא רצוי. לדוגמא, במקרה של BCC או SCC נרחבים (בעיקר באזור ראש-צואר) במטופל מבוגר מאד, בעל סיכון ניתוחי גבוה, או במקרים שכריתה כירורגית תגרום לפגיעה תפקודית קשה. המגבלות העיקריות של טיפול קרינתי – אין בקרה פתולוגית שהגידול טופל בשלמות (ולכן יש להמשיך ולעקוב אחר האזור לאחר תום ההקרנות), הטיפול דורש ריבוי ביקורים במכון הקרינתי (מנת הקרינה מחולקת למנות קטנות), ויתכנו נזקי קרינה לעור (כגון עור דק ושברירי יותר, אבדן שיעור באזור הקרינה).

טיפול מקומי (topical therapy) – כגון ע"י 5-fluoro-uracil (נקרא גם Efudix) או ע"י imiquimod (נקרא גם Aldara). טיפול זה ישמש לטיפול בנגעי עור טרום סרטניים הנקראים solar keratosis (או actinic keratosis) וכן במקרים מסוימים של BCC שטחי או SCC שאינו חודרני (SCC in situ).