אבחון נקודות חן

המונחים "נקודת חן" ו"שומה שפירה" הם מילים נרדפות לנגע עורי המכונה בשפה המקצועית "נבוס מלנוציטרי" (melanocytic nevus).

הגדרה

נבוס מלנוצטרי (נקודת חן) הינו נגע עורי שפיר שמקורו בתאי הפיגמנט (מלנוציטים), התאים שתפקידם הפיזיולוגי הינו לייצר את הצבע והגוון של עורנו ולעזור לגופנו בהגנה מקרינת השמש. בנבוס מלנוציטרי ישנו ריבוי יתר של מלנוציטים ולכן צבעו לעיתים קרובות כהה יותר מגוון העור סביבו. נבוסים (נקודות חן) יכולים להופיע כמעט בכל מקום ע"פ העור. הנבוסים המלנוציטריים מתחלקים לנבוסים מולדים (congenital melanocytic nevus) ולנבוסים נרכשים (acquired melanocytic nevus).

נציין שמרבית הנבוסים על עורינו הן מהסוג הנרכש, כלומר הם מופיעים לאחר הלידה, במהלך הילדות והבגרות המוקדמת. מספר נקודות החן על גופינו מגיע לשיא בעשור הרביעי לחיים. בהיותו נגע שפיר, הנבוס יכול לגדול לאורך תקופה מוגבלת, לרוב עד לקוטר של מספר מילימטרים, ואז תהליך גדילתו נעצר. לאחר גיל 40, מספר נקודות החן מתחיל לרדת באופן הדרגתי.

החשיבות הרפואית של נקודות החן

כאמור, נקודות החן כשלעצמן הינן שפירות. עם זאת, ישנן מספר עובדות רפואיות בהקשר של נקודות החן שכדאי לדעת:

  1. מלנומה, גידול ממאיר שמקורו במלנוציטים, יכולה לעיתים להידמות לנקודת חן שפירה, במיוחד כאשר המלנומה בשלב מוקדם בהתפתחותה. זהו בדיוק השלב שבו אבחון מוקדם של מלנומה יכול להביא לריפוי המטופל. לפיכך, תפקידו של הרופא המאבחן הינו לזהות האם קיימת מלנומה הממאירה ולהבדילה ממגוון נקודות החן השפירות של המטופל.

  2. למטופלים עם ריבוי נקודות חן יש סיכון מוגבר לפתח מלנומה. בנוסף, ריבוי נקודות חן יכול להקשות על המטופל לשים לב להופעתו של נגע חדש או לשינוי בנגע קיים, סימנים שיכולים לרמז על התפתחות מלנומה.

  3. חשוב להבין שריבוי נקודות חן מהווה סמן לסיכון למלנומה – נקודות החן אינן נחשבות נגעים "טרום סרטניים" ואין צורך להסירן באופן מונע. ברוב המקרים המלנומה תתפתח כנגע חדש, ללא קשר לנקודות החן הקיימות.

  4. במיעוט המקרים, המלנומה תתפתח מנקודת חן קיימת. עם זאת, אין כיום דרך לצפות מראש האם נקודת חן מסויימת עלולה להפוך למלנומה. שוב, הערך ה"מניעתי" בהסרת נקודת חן שפירה נחשב זניח.

בדיקה עצמית של נקודות החן

מומלץ לבצע סקירה עצמית תקופתית (באופן אידיאלי, אחת לחודש) של נקודות החן מול הראי לאחר המקלחת. יש להיעזר בבן זוג או אדם קרוב אחר כדי לבדוק את האזורים האחוריים של הגוף, או לחלופין, להשתמש במראה כפולה (להפנות את הגב למראת קיר ולצפות בהשתקפות הגב באמצעות מראה ידנית).

בבדיקה יש לשים לב

  1. האם ישנן נקודות חן חדשות שלא מוכרות לנו או נקודות חן שנראה לנו שחל בהם שינוי. נגע יציב לאורך זמן הינו לרוב שפיר. נגע שמשתנה מצריך בדיקת רופא. העובדה שבמרבית מקרי המלנומה, המטופל הינו הראשון ששם לב לקיום נגע חדש או משתנה, מדגיש את חשיבות הבדיקה העצמית.

  2. האם ישנן נקודות חן שנראות שונות מכל השאר. נקודות חן שפירות יכולות להיות שטוחות או מורמות, בגוון חום כהה, חום בהיר או ורוד, אולם מרבית נקודות החן במטופל יהיו דומות זו לזו. נגע שנראה שונה מכל השאר (המכונה בשפה המקצועית "ברווזון מכוער") מצריך בדיקה רפואית.

  3. האם יש נקודת חן שאינה סימטרית, בעלת מספר גוונים, או גדולה יותר משאר נקודות החן.

בדיקה רפואית של נקודות החן

ישנם מספר שלבים לבדיקה רפואית של נקודות חן:

  1. תשאול המטופל: הרופא יתחקר המטופל לגבי המצאות נגעים חדשים, משתנים, נגעים שמטרידים אותו או נגעים עוריים שאנשים אחרים העירו לגביהן.

  2. בדיקה כלל עורית קפדנית: במהלך הבדיקה הקלינית, הרופא מחפש נגעים שנראים שונים משאר נקודות החן של המטופל, וכן נגעים שאינם סימטרים, בעלי מספר גוונים, או שונים בגודלם משאר נקודות החן.

  3. בדיקה דרמטוסקופית של נקודות חן: דרמטוסקופיה הינה שיטה לא פולשנית (קרי ללא חיתוך, דקירה, או חדירה לתוך העור) לאבחון מוקדם של סרטן עור. השיטה כוללת שימוש בדרמטוסקופ, מכשיר ידני קטן (הנראה כזכוכית מגדלת) המשמש את הרופא לבדיקת נגעי עור. מכשיר זה מאפשר לראות בהגדלה של עד פי 10 תבניות של רקמת העור, מתחת לפני השטח, שאינן נראות לעין הבלתי מזוינת. מחקרים מדעיים הוכיחו כי השימוש בדרמטוסקופיה ע"י רופא מומחה משפר משמעותית את היכולת להבדיל בין נקודות חן שפירות לבין מלנומה.

טיפול בנקודות חן

כאמור, אין צורך בטיפול "מונע" בנקודות חן שפירות. אולם, במקרים בהם יש חשד למלנומה או ספק לגבי תקינותה של נקודת חן מסויימת, יופנה המטופל להסרה כירורגית של הנגע. לרוב תבוצע ביופסיה הנקראית אקסיזיה - בפרוצדורה זו מבצעים הרדמה מקומית לאלחוש המקום, לאחר מכן מסירים את הנגע בשלמות ע"י חיתוך כירורגי, ולאחר מכן תופרים את החתך הניתוחי. הנגע העורי שהוסר בניתוח נשלח לאבחון באמצעות בדיקה מיקרוסקופית במעבדה ע"י פתולוג מומחה. כאשר הרופא שאבחן את הנגע החשוד מקבל את התשובה הפתולוגית – הוא דן עם המטופל בתוצאות הבדיקה ומשמעותה, ורק בשלב זה הושלם מעגל האבחנה הרפואית.

חשוב להדגיש שאין מקום לטיפול שאינו ניתוחי (כגון הקפאה עם חנקן או צריבה עם מחט חשמלית) בנקודות חן חשודות משום שפרצדורות אלו אינו מאפשרות בדיקה פתולוגית של הנגע או וידוא שהנגע הוסר בשלמות.