טיפול בסרטן עור

ייחודו של סרטן העור, ביחס למחלות סרטן אחרות, הינו האפשרות לזיהויו בשלב מוקדם בשל התפתחותו ע"פ שטח הגוף. במקרה של זיהוי מוקדם והסרת הנגע הסרטני, קיים סיכוי גבוה לריפוי המטופל.

בעמוד זה נסקור מספר שיטות המשמשות לטיפול בסרטן העור. במרבית המקרים השיטה המועדפת תהיה כריתה כירורגית של הגידול עם בדיקה במעבדה פתולוגית.

 

כריתה כירורגית

במקרה של חשד למלנומה עורית תבוצע לרוב כריתה מלאה של הנגע (הנקראית אקסיזיה) - בפרוצדורה זו מבצעים הרדמה מקומית לאלחוש המקום, ולאחר מכן מסירים את הנגע בשלמות ע"י חיתוך כירורגי, ולבסוף תופרים את החתך הניתוחי. בשלב זה, כמות העור הבריא שנכללת בשולי הכריתה לרוב מעטה ("כריתה עם שוליים צרים") כדי לאפשר כריתה שתותיר צלקת קטנה יחסית (במידה והנגע התברר כשפיר).

הנגע העורי שהוסר בניתוח נשלח לאבחון באמצעות בדיקה מיקרוסקופית במעבדה ע"י פתולוג מומחה. אישור או שלילת האבחנה של מלנומה מבוצעת בשלב זה.

כאשר הרופא שאבחן את הנגע החשוד מקבל את התשובה הפתולוגית – הוא דן עם המטופל בתוצאות הבדיקה ומשמעותה. חשוב שכל מטופל שעבר כריתה כירורגית יוודא שקיבל תשובה מהרופא המטפל לגבי תוצאות הביופסיה.

במידה והדו"ח הפתולוגי קובע שמדובר בנגע שפיר, לרוב אין צורך בטיפול נוסף.

 

במידה והדו"ח הפתולוגי קובע שמדובר במלנומה, המשך הטיפול תלוי בסיווג המלנומה, כאשר הגורם החשוב ביותר הינו עומק חדירת הגידול לתוך העור. ככל שעומק המלנומה קטן יותר, כך הסיכוי שהמלנומה התפשטה לבלוטות או איברים פנימיים קטן יותר. נוכחות התכייבות במלנומה עורית מגבירה את הסיכון בכל אחד מהשלבים.

1. מלנומה שאינה חודרנית (melanoma in situ) - שלב המוקדם ביותר בו המלנומה מוגבלת לאפידרמיס, השכבה החיצונית של עורינו. ריפוי מלא בד"כ מושג מכריתת המלנומה באופן כירורגי עם שוליים מספקים. במקרה זה, מופנה המטופל לכירורג לצורך הרחבת שולי הכריתה (wide excision), לרוב עם שוליים של כ-5 מ"מ.

2. מלנומה חודרנית מוקדמת (early invasive melanoma) – המלנומה מערבת את שכבת העור השניה, הדרמיס, אך עומק החדירה של המלנומה לדרמיס פחות מ-1 מ"מ. הסיכון שהמלנומה התפשטה נמוך, ולרוב הטיפול שנדרש הינו מכריתת המלנומה באופן כירורגי עם שוליים מספקים. גם במקרה זה, מופנה המטופל לכירורג לצורך הרחבת שולי הכריתה (wide excision), לרוב עם שוליים של כ- 1 ס"מ.

3. מלנומה בעומק 1 מ"מ ומעלה – המלנומה מערבת את שכבת העור השניה, הדרמיס, כאשר עומק החדירה של המלנומה לדרמיס 1 מ"מ ומעלה. הסיכון עולה ככל שהמלנומה עבה יותר. המטופל יופנה לכירורג לצורך הרחבת שולי הכריתה (wide excision), לרוב עם שוליים של 2-3 ס"מ, תלוי בעומק המלנומה ובאזור האנטומי של הניתוח. בנוסף, לעיתים תתבצע במהלך אותו ניתוח מיפוי ודגימת בלוטות הלימפה האזוריות (sentinel lymph node biopsy) כדי לבדוק האם קיימת התפשטות המלנומה לבלוטות הלימפה. כ"כ, יבוצעו בדיקות מעבדה (בדיקות הדמייה ובדיקות דם) לשלול מעורבות של איברים פנימיים. הבדיקות והבירור יבוצעו בתיאום בין רופא עור, אונקולוג, וכירורג.

גם במקרה של סרטן עור מתאי קשקש (SCC – squamous cell carcinoma) או סרטן עור מתאי בסיס (BCC- basal cell carcinoma) הטיפול המועדף הינו לרוב כריתה כירורגית המאפשר הסרה מלאה של הגידול תוך ווידוא במעבדה הפתולוגית ששולי הכריתה נקיים.

במקרים רבים של BCC או SCC באזור הפנים, ובמיוחד בקרבת אזור העיניים, אף, שפתיים או אוזניים, המטופל יופנה לכריתה כירורגית בשיטת MOHS. שיטת ניתוח זו מאפשרת צמצום היקף הכריתה למינימום ההכרחי להשגת כריתה מלאה של הגידול, תוך בדיקה קפדנית שהשוליים בכל היקפם נקיים משאריות גידול. בניתוח MOHS, מבוצעת כריתה בשלבים תוך סימון ומיפוי החתך הניתוחי. לאחר כריתה ראשונית של הגידול הנראה לעין, מבוצעת בדיקה מעבדתית (מיקרוסקופית) מיידית בסמוך לחדר הניתוח ונבדקים שולי הכריתה. במידה ונצפה עדיין גידול באזור מסויים של שולי הכריתה, חוזר המנתח למטופל וכורת רק את אותו אזור שבו נצפה שאריות גידול. החתך הניתוחי נתפר רק לאחר שהמנתח ווידא שהגידול אכן הוסר בשלמות.

 

שיטות לא כירורגיות לטיפול בסרטן עור

כאמור, למרות העדיפות להסרה כירורגית, לעיתים קיימים שיקולים בעד שימוש בשיטה לא כירורגית כגון סיכון ניתוחי גבוה בשל מחלות רקע של החולה וקושי בהסרה מלאה של הגידול בשל היקפו ומיקומו. השיטות הלא כירורגיות מהוות אופציה חלופית יותר במקרים של סרטן עור שאינו מלנומה (כגון SCC או BCC) ורק לעיתים רחוקות נשתמש בהם במקרה של מלנומה.

טיפול קרינתי (רדיותרפיה) – הטיפול הקרינתי יכול להיות יעיל כנגד סרטן עור מסוג BCC או SCC. טיפול קרינתי יכול לשמש במקרים בהם הטיפול הניתוחי לא אפשרי או לא רצוי. לדוגמא, במקרה של BCC או SCC נרחבים (בעיקר באזור ראש-צואר) במטופל מבוגר מאד, בעל סיכון ניתוחי גבוה, או במקרים שכריתה כירורגית תגרום לפגיעה תפקודית קשה. המגבלות העיקריות של טיפול קרינתי – אין בקרה פתולוגית שהגידול טופל בשלמות (ולכן יש להמשיך ולעקוב אחר האזור לאחר תום ההקרנות), הטיפול דורש ריבוי ביקורים במכון הקרינתי (מנת הקרינה מחולקת למנות קטנות), ויתכנו נזקי קרינה לעור (כגון עור דק ושברירי יותר, אבדן שיעור באזור הקרינה).

טיפול מקומי (topical therapy) – כגון ע"י 5-fluoro-uracil (נקרא גם Efudix) או ע"י imiquimod (נקרא גם Aldara). טיפול זה ישמש לטיפול בנגעי עור טרום סרטניים הנקראים solar keratosis (או actinic keratosis) וכן במקרים מסוימים של BCC שטחי או SCC שאינו חודרני (SCC in situ).

 

מניעת סרטן עור

מניעת סרטן מתחלקת למניעה ראשונית ושניונית. מטרת המניעה הראשונית הינה להוריד את הסיכון להתפתחות סרטן עור - זהו הנושא שיוצג בעמוד זה. מטרת המניעה השניונית הינה לאתר סרטן עור בשלב מוקדם המאפשר ריפוי (להרחבה בנושא זה ראה "אבחון מוקדם של סרטן עור").

גורמי הרקע העיקריים להתפתחות סרטן עור הינם גנטיים (מולדים) וסביבתיים.

גורמי סיכון גנטיים:

  1. גוון בהיר של עור, שיער, עיניים, נטייה לנמשים

  2. רגישות לקרינת השמש המתבטאת בנטייה להישרף בקלות לעומת יכולת שיזוף מוגבלת

  3. ריבוי נקודות חן

  4. נטיה משפחתית לפתח סרטן עור, ובעיקר מלנומה

גורמי סיכון סביבתיים:

  1. קרינת שמש (בעיקר קרינה אולטרה-סגולית). פקטורים המגבירים את רמת הקרינה הינם עונת השנה (קיץ), השעה של היום (בעיקר בין 10 בבוקר ל- 4 אחרי הצהריים), שמיים בהירים, קרבה לקו המשווה, עליה בגובה מעל פני הים, וירידה בעובי שכבת האוזון באטמוספירה.

  2. קרני שיזוף מלאכותיים (מכוני שיזוף, טיפולים פוטותרפיים)

  3. קרינה מייננת (כגון חשיפה מרובה לקרני רנטגן)

  4. גורמים אחרים (כגון חומרים כימיים ונגיפים).

התאוריה המדעית גורסת שחשיפה סביבתית לגורמים מסרטנים במינון גבוה באדם עם מועדות גנטית (פוטנציאל) לפתח סרטן עור, תעלה משמעותית את הסיכון להתפתחות סרטן עור. בנוסף לגורמים הגנטיים והסביבתיים, הסיכון לפתח סרטן יעלה עם הגיל ועם דיכוי מערכת החיסון.

מאחר שאין לנו כיום יכולת להשפיע על גורמים גנטיים ועל הגיל, מרבית מאמצי המניעה הראשונית מתמקדים בהפחתת החשיפה לקרינת השמש.

להלן מספר המלצות כלליות לגבי חשיפה לשמש:

  1. חשיפה מכוונת לשמש למטרות שיזוף אינה מומלצת. המוטו של "שיזוף בריא" נזנח בעשורים האחרונים בעקבות מחקר רפואי שהראה ששיזוף מושרה ע"י נזקים שנגרמו ל- DNA מקרינה אולטרה-סגולית.

  2. בהגנה מקרינת השמש, יש להבין את מדרג ההגנה הרצוי –

    • במקום ראשון – המנעות מחשיפה ישירה לשמש בשעות החמות של היום

    • במקום השני – כיסוי העור ע"י כובע רחב שוליים (המכסה גם את האוזניים והעורף), משקפי שמש מסנני קרינה, ביגוד אטום עם שרוולים ארוכים (כגון בגדי ים בעלי מקדם הגנה) וכד'.

    • במקום השלישי – מריחה של מסנני קרינה על העור החשוף לשמש. קרם ההגנה המומלץ הינו רחב-טווח, עם מקדם UVB ( SPF) 30 לפחות וכן כיסוי לקרינה בספקטרום UVA. לא מומלץ למרוח קרם הגנה רק כדי לאפשר הארכת החשיפה לשמש - קיים סיכון בחשיפה מופרזת לשמש גם בנוכחות קרם הגנה.

  1. מאידך, אין המלצה להסתגר בבית בכל שעות היממה - לשהייה בחוץ יש יתרונות כגון ביצוע פעילות גופנית וייצור ויטמין D ע"י העור. יש לתכנן שהייה בשעות הבוקר או אחר הצהריים, שהייה באזור מוצל אם מדובר בשעות החמות, וביגוד מתאים.

  2. בהקשר לויטמין D (שלו חשיבות לבריאות מערכת השלד), ההערכה הינה שבעונות החמות מספיקה חשיפה של כ- 15-20 דקות של אזור הפנים והידיים שלוש פעמים בשבוע כדי לייצר כמות מספקת של ויטמין D. באם רמת הויטמין D אינה מספקת (כגון בחורף) יש לפנות לרופא המטפל לצורך קבלת תוספת תזונתית של ויטמין D.

חשוב להמנע ככל שניתן מחשיפה לשמש שתגרום לצריבת שמש (המתבטאת באודם וצריבת העור, ובמקרים חמורים יותר, בצקת, שלפוחיות וקילוף עורי). תגובה כזו מראה שהחשיפה לשמש היתה מרובה ביחס לסוג העור של האדם, ויש להפיק מסקנות מכך לגבי חשיפה מושכלת יותר בעתיד. כאמור, גם שיזוף עמוק יכול להעיד על חשיפה מרובה לשמש.

סימנים לנזקי שמש כרוניים (שמעידים שהחשיפה לשמש היתה מרובה ביחס לסוג העור) כוללים קמטים וכתמים באזורים חשופים לשמש (פנים, צואר וגבות ידיים), עור דק, חריצים עמוקים בעורף, אדמומיות כרונית באזור מחשוף החזה, כתמים לבנים באמות. אדם עם נזקי שמש כרוניים צריך להיות זהיר יותר בחשיפה לשמש, ואף ללכת לבדיקה תקופתית לצורך אבחון מוקדם במסגרת מניעה שניונית של סרטן עור.

בסיכון גבוה עוד יותר לפתח סרטן עור יהיה אדם עם הסטוריה אישית קודמת של סרטן עור. מטופל עם סרטן עור בעברו צריך להקפיד ביתר על מניעה מחשיפה עודפת לשמש ועל אבחון מוקדם במסגרת מניעה שניונית של סרטן עור.

קישורים לאתרים נוספים

אתר האגודה למלחמה בסרטן – מידע בנושא מלנומה

http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5942

 

אתר האגודה למלחמה בסרטן – מידע כללי בנושא סרטן עור

http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5945

 

אתר משרד הבריאות, דו"ח מרכז רישום סרטן בישראל לגבי נתוני תחלואה במלנומה בישראל

http://www.old.health.gov.il/download/pages/Melanoma_pressconf_June2007.pdf

 

אתר משרד הבריאות, מידע לגבי נזקי שמש והגנה משמש בגיל בילדות

http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?pageid=3680&parentid=3662&catid=660&maincat=35

 

האגודה האמריקאית לסרטן (American Cancer Society) - מידע בנושא סרטן עור (אנגלית)

http://www.cancer.org/Cancer/CancerCauses/SunandUVExposure/skin-cancer-facts

 

קרן סרטן העור (Skin Cancer Foundation) - מידע בנושא סרטן עור (אנגלית)

http://www.skincancer.org/

מיתוסים ועובדות על מלנומה

מלנומה היא סוג של סרטן עור ממאיר, שמקורו בתאי הפיגמנט (מלנוציטים), התאים שתפקידם הנורמלי הינו לייצר את הצבע והגוון של עורנו ולעזור לגופנו בהגנה מקרינת השמש. במלנומה תאים אלו מתרבים בצורה לא מבוקרת, ומאפשרים לסרטן לגדול ולהתפשט. אם לא נטפל במלנומה ע"י הסרתה בשלב מוקדם, סרטן זה עלול להפוך לפולשני, ולשלוח גרורות פנימיות.

מלנומה איננה סרטן נדיר, ולמעשה כ-1% מהאנשים באוכלוסיה יפתחו סרטן זה במהלך חייהם. שכיחות המלנומה בישראל הינה מהגבוהים בעולם (מקום שלישי אחרי אוסטרליה וניו זילנד). בכל שנה מתגלים בישראל מעל 1200 חולים חדשים עם מלנומה.

סביב נושא המלנומה התפתחו מיתוסים רבים, שלעיתים עלולים להביא לאיחור באבחנת המחלה. מטרת מאמר זה הינו להגביר את מודעות הציבור לגבי העובדות האמיתיות ולהפריך מיתוסים הקשורים במלנומה.

מיתוס: מלנומה הינה סרטן של גיל הזקנה.

עובדה: מלנומה מופיעה בממוצע כ- 10-15 שנה מוקדם יותר ממחלות סרטניות אחרות כגון סרטן השד, הריאות או המעי הגס. הגיל הממוצע למלנומה הינו סביב 50, ולמעשה, ברבע מחולי המלנומה, המחלה מופיעה לפני גיל 45. לפיכך, בדיקה עצמית ובדיקת רופא שנתית מומלצות כבר מגילאי ה- 20. אם מופיע נגע חשוד למלנומה, בצעירים כבמבוגרים, יש להסירו בניתוח ולשלחו לבדיקה פתולוגית בהקדם.

מיתוס: מלנומה מופיעה רק באשכנזים בהירי עור. כהי עור ויוצאי עדות המזרח אינם חשופים למחלה.

עובדה: נכון הדבר שמטופלים עם עור בהיר, שיער בהיר, עינים כחולות או ירוקות, נמשים, ובמיוחד אלו עם ריבוי שומות, הינם בסיכון גבוה יותר למלנומה. עם זאת, המחלה יכולה לקרות לכל אדם, ולכן גם אנשים שהם כהי עור, עם עינים ושיער בגוון כהה, ללא ריבוי שומות, כולל מטופלים יוצאי עדות המזרח, צריכים לבדוק את עצמם ולפנות לבדיקת רופא עור. אם מופיע נגע חשוד, ללא קשר לצבע העור או המוצא, יש ללכת להבדק אצל הרופא, ולא להגיד "לי זה לא יקרה". למרבה הצער, מודעות ירודה באוכלוסיות הנחשבות בסיכון נמוך יותר למלנומה (כגון כהי עור), יכולה להביא לגילוי מאוחר, כאשר המלנומה בשלב מתקדם יותר. בארה"ב, לדוגמא, גילוי המלנומה נוטה להיות בשלב מאוחר יותר בחולים ממוצא אפריקאי והיספני (כהיי עור) לעומת גילוי מוקדם יותר בחולים בהירי עור ממקור אירופאי.

מיתוס: מלנומה מופיעה רק באזורים חשופים לשמש.

עובדה: כולנו יודעים שמלנומה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר באיזורים חשופים לשמש - חשופים לסירוגין כגון הגב או רגליים, או חשופים באופן כרוני, כגון עור הפנים (תמונה 1, משמאל). אולם מטופלים רבים אינם מודעים לכך שמלנומה יכולה להופיע בכל מקום בגוף (תמונה 1, מימין), כולל מקומות שאינם חשופים לשמש כגון כפות הרגליים וקרקפת שעירה, ולעיתים נדירות אף בריריות. ואכן, כאשר מלנומה מתפתחת באזור לא שיגרתי כגון כף הרגל, המטופל עלול ללכת לבדיקת רופא בשלב מתקדם יותר משום שאינו מודע לאפשרות שמדובר במלנומה. לפיכך, אבחנת מלנומה, באזורים שאינם חשופים לשמש, הינה לעיתים קרובות בשלב מתקדם יותר של המחלה. לצורך אבחון מוקדם של סרטן עור, יש להסתכל בזמן בדיקת העור העצמית ובזמן בדיקת הרופא על כל אזורי העור מכף רגל ועד ראש, ככל שניתן.

בנוסף, ישנן מקומות בהם קיימת נגישות רבה יותר לבעלי מקצוע ספציפיים וכדאי להעזר בכך. לדוגמא, את סקירת נגעים בגניטליה (איבר המין) בנשים ניתן להשלים בזמן הבדיקה הגניקולוגית, את ריריות הפה נבקש לבדוק כאשר אנו מזדמנים לבדיקת רופא שיניים או רופא אף-אוזן-גרון. בנוסף, בזמן הביקור במספרה (ובמיוחד בזמן ייבוש השיער), נבקש מהספר ליידע אותנו אם נצפים נגעים חשודים בקרקפת.

מלנומה

תמונה 1: בעוד שמלנומה שכיחה יותר באזורי גוף החשופים לשמש באופן כרוני (כגון מלנומה בעור הפנים, בתמונה משמאל), מלנומה יכולה להופיע בכל מקום בגוף, כולל באזורים החשופים באופן מינימלי לשמש (כגון מלנומה בכפות רגליים, בתמונה מימין).

מיתוס: מלנומה תמיד מופיעה כנגע עורי בעל גוון כהה.

עובדה: באופן קלאסי, מלנומה מופיעה כנגע עורי לא סימטרי, בעל גבול משונץ ובעל מספר גוונים (כגון שחור, חום, וכחול, ראה מלנומה בתמונה 2 משמאל). אולם, לעיתים נדירות, ובמיוחד במטופלים בעלי עור בהיר מאד, מלנומה יכולה להופיע כגידול עורי בעל גוון אדום-ורוד (מלנומה בתמונה 2 מימין). בנוסף, מלנומות קשריות (nodular melanoma) יכולות להיות סימטריות יחסית, בעלות גוון ורוד-אדום, ולגדול באופן מהיר ואגרסיבי יותר. המאפיין הקליני שיכול לאפשר למטופל לשים לב למלנומה מסוג זה ולפנות לרופא, הינו שמדובר בנגע שלא היה קודם, שהולך וגדל כנגד עיניו (ולעיתים בן הזוג או אנשים קרובים אחרים מעירים על כך), ונראה אחרת משאר הנגעים העוריים שלו. כששמים לב לנגע כזה, גם אם הנגע איננו כהה או בעל מאפיינים קלאסיים של מלנומה, יש ללכת לרופא להבדק.

מלנומה

תמונה 2: רובנו מודעים לכך שמלנומה יכולה להופיע כנגע כהה על גבי העור (מלנומה בתמונה משמאל). עם זאת, לעיתים נדירות יותר, ובעיקר בבעלי עור בהיר במיוחד, מלנומה תופיע כנגע עורי בעל גוון אדום-ורוד (מלנומה בתמונה מימין).

מיתוס: נקודות חן בולטות (או שטוחות) הן מסוכנות.

עובדה: לעיתים קרובות, נקודות החן (השומות השפירות) באיזור הראש וצוואר, גב עליון וכתפיים מורמות משטח פני העור. בגפיים תחתונות, נקודות החן נוטות להיות שטוחות. לפיכך, אין בהיות הנגע בולט או שטוח, כשלעצמו, עדות להיותו שפיר או סרטני. המאפיין שחשוב לוודא, כדי לדעת שמדובר בנקודת חן שפירה, הינו יציבות בתכונות הנגע לאורך זמן.

מלנומה, לעומת זאת, הינה נגע שמשתנה עם הזמן – בגודל, בצבע, בצורה, במרקם ובתחושה. לפיכך, אם שמים לב לנגע עורי שמשתנה, לדוגמא נגע שטוח שהופך למורם, יש לפנות לרופא עור. שינוי הינו קריטריון חשוב לאבחון של מלנומה.

מיתוס: מלנומה תמיד בעלת מראה לא סימטרי.

עובדה: לרוב, מלנומה אכן מופיעה כנגע עורי לא סימטרי (תמונה 3), ובעל מספר גוונים (כגון שחור, חום, כחול \או ורוד). אולם, כפי שציינתי קודם לכן, מלנומות קשריות (nodular melanoma) יכולות להיות סימטריות יחסית (תמונה 3) ולגדול באופן מהיר ולהפוך לסרטן אגרסיבי ופולשני. אחד הרמזים החשובים שיכול לאפשר למטופל או לבני משפחתו לאתר מלנומה מסוכנת זו, הינו שמדובר בנגע חדש, או נגע שגדל במהירות, ונראה אחרת משאר הנגעים העוריים שלו. כששמים לב לנגע כזה, גם אם הנגע איננו סימטרי או בעל מאפיינים קלאסיים של מלנומה, יש לפנות לרופא בדחיפות כדי להבדק.

מלנומה

תמונה 3: מלנומה לרוב תופיע כנגע עורי שאיננו סימטרי, בעל גבולות לא אחידים, עם מספר גוונים כולל צבעים כהים (מלנומה בתמונה משמאל). המלנומה לרוב גם תהיה גדולה יותר מהשומות השפירות סביבה. עם זאת, מלנומה יכולה להופיע לעיתים נדירות יותר כקשרית קטנה יחסית, בעלת צורה סימטרית וגוון אדום-ורוד עם מיעוט פיגמנטציה (מלנומה בתמונה מימין).

מיתוס: מלנומה תמיד מתחילה מנקודת חן.

עובדה: בשני שליש מהמקרים, תופיע המלנומה מעור בו לא היתה קודם לכן נקודת חן (שומה שפירה), ורק בשליש מהמקרים מופיעה המלנומה בצמוד לנקודת חן (שומה שפירה) שהיתה קיימת קודם. כלומר, גם אם נסיר באופן מונע את כל נקודות החן של המטופל, לא נוכל להוריד לחלוטין את הסיכון להתפתחות מלנומה בעתיד. לפיכך, יש לבצע בדיקות תקופתיות כדי לאתר נגעי עור חדשים או שמשתנים ולהסיר את אלו החשודים כמלנומה.

מיתוס: נגע עורי עם שערות לא יכול להיות מלנומה.

עובדה: נוכחות שערות בנגע עורי אינו סימן רלוונטי לאבחון מלנומה. מלנומה בשלב מוקדם (לדוגמא בקרקפת) יכולה להציג שערות. גם שומות שפירות יכולות להיות עם או בלי שערות.

מלנומה

תמונה 4:האבחנה של מלנומה לא תלויה בנוכחות או העדר שיער בנגע העורי. בפאנל העליון: מלנומה שעדיין ניתן לראות בתוכה שערות (תמונה עליונה משמאל) ונקודת חן שפירה המכילה שיער (תמונה עליונה מימין). בפאנל התחתון: מלנומה ללא שיער (תמונה תחתונה משמאל) ונקודת חן שפירה ללא שיער (תמונה תחתונה מימין).

מיתוס: נקודות חן בולטות (או שטוחות) הן מסוכנות.

עובדה: לעיתים קרובות, נקודות החן (השומות השפירות) באיזור הראש וצוואר, גב עליון וכתפיים מורמות משטח פני העור. בגפיים תחתונות, נקודות החן נוטות להיות שטוחות. לפיכך, אין בהיות הנגע בולט או שטוח, כשלעצמו, עדות להיותו שפיר או סרטני. המאפיין שחשוב לוודא, כדי לדעת שמדובר בנקודת חן שפירה, הינו יציבות בתכונות הנגע לאורך זמן. מלנומה, לעומת זאת, הינה נגע שמשתנה עם הזמן – בגודל, בצבע, בצורה, במרקם ובתחושה. לפיכך, אם שמים לב לנגע עורי שמשתנה, לדוגמא נגע שטוח שהופך למורם, יש לפנות לרופא עור. שינוי הינו קריטריון חשוב לאבחון של מלנומה.

לסיכום:  מלנומה הינה אחד מסוגי הסרטן הבודדים אשר, למרות הפוטנציאל הקטלני שלו, מתחיל על שטח פני העור ונותן לנו חלון הזדמנות לגילוי מוקדם וריפוי באמצעות הסרה כירורגית. מלנומה יכולה להופיע בכל מקום בגוף ובתצורה שונה ממטופל למטופל.

מתי נחשוד במלנומה?

ישנם מספר הבדלים בין מלנומה לנקודות חן (שומות שפירות) אותם ניתן לזכור באמצעות האות "גימל".

המראה הקלאסי של מלנומה, הינו נגע עורי:

בעל צורה גיאומטרית לא סימטרית - חצי אחד של הגידול אינו נראה כמו חציו השני בעל מספר גוונים – כגון שחור, חום, כחול, לבן ו\או וורוד בעל גבולות לא אחידים, כגון עם בליטות ומפרצים או גבול משונץ

רמזים חשובים שיכולים לעזור לאבחן מלנומה, גם אם איננה בעלת המראה הקלאסי הינם:

נגע עורי חדש או שמשתנה עם הזמן – בגודל, בצבע, בצורה, במרקם ובתחושה.נגע עורי שנראה שונה משאר הנגעים העוריים של המטופל. נגע עורי שמטריד את המטופל, גם אם הסיבה לכך לא ברורה. כאן גם יש להתייחס לנגע עורי שקרובי המשפחה (או חברים) "מנדנדים" למטופל לגשת להבדק אצל רופא. נגע שמלווה בהפרשה, דימום, או אודם. גוש או קשרית שהינה חדשה או משתנה – יש לגשת לרופא להבדק בהקדםשינוי בתחושה לגבי נגע, כולל צריבה, גרד, רגישות או כאב.

כדאי לבצע בבית בדיקה עצמית בעירום מלא מכף רגל ועד ראש. במקומות שלא ניתן לראות היטב (כגון הגב), ניתן להעזר בבן הזוג או אדם קרוב אחר. אם יש למטופל נגעי עור בעלי המאפיינים הנ"ל, גם אם אינם באזורים חשופים לשמש, וגם אם המטופל איננו בהיר עור או מרובה נקודות חן, כדאי ללכת בהקדם לרופא עור מומחה כדי להבדק.