מהי מלנומה

עובדות חשובות

הגדרה

מלנומה הינה סוג של סרטן עור ממאיר, שמקורו בתאי הפיגמנט (מלנוציטים), התאים שתפקידם הנורמלי הינו לייצר את הצבע והגוון של עורנו ולעזור לגופנו בהגנה מקרינת השמש. במלנומה המלנוציטים אינם תקינים ומתרבים בצורה לא מבוקרת. אם לא נטפל במלנומה ע"י הסרתה בשלב מוקדם, סרטן זה עלול להפוך לפולשני, להתפשט ולשלוח גרורות פנימיות. למרות שמלנומה מהווה פחות מ-5% מסרטני העור, היא אחראית לרוב מקרי התמותה מסרטן עור. למעשה, מלנומה נחשבת לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר.

 

שכיחות המחלה בישראל

שכיחות המלנומה בישראל הינו מהגבוהים בעולם. בישראל מאובחנים מדי שנה כ- 1,300 חולים חדשים עם מלנומה חודרנית (invasive melanoma) . להערכתי ישנם כ- 1000 מקרים נוספים של מלנומה שאינה חודרנית (in situ melanoma). הסיכון לפתח מלנומה במהלך החיים הינו 3% בקרב גברים יהודים ו-2% בקרב נשים יהודיות בישראל.

 

מי נמצא בסיכון מוגבר למלנומה

נתחיל מ-2 עובדות שחשוב להבין:

1. העובדה שאדם נחשב בסיכון מוגבר לפתח מלנומה אינה מעידה על סיכון של 100%. אין כל הכרח שהמטופל יפתח מלנומה במהלך חייו.

2. העובדה שאדם נחשב בסיכון נמוך לפתח מלנומה, אינה מעידה על סיכון של 0%. כל אדם עלול לפתח מלנומה (ראה כתבה "מיתוסים ועובדות על מלנומה"), ולפיכך אין מטופל שצריך לפטור עצמו כליל בדיקת עור תקופתית.

מטופלים שנחשבים בסיכון מוגבר לפתח מלנומה:

  1. מטופל שכבר פיתח בעבר מלנומה.

  2. מטופל עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שניה שחלו במלנומה

  3. ריבוי שומות (נקודות חן), ובמיוחד ריבוי שומות גדולות המכונות "אטיפיות" או דיספלסטיות".

  4. גוון עור בהיר, עינים בהירות (כגון כחולות או ירוקות), שיער בהיר (גינגי או בלונדיני).

  5. נטיה לנמשים.

  6. נטיה לצריבה בשמש, ובמיוחד הסטוריה של כוויות שמש חוזרות בילדות

  7. עור ניזוק שמש.

 

כיצד נחשוד במלנומה

בניגוד לחולה עם סרטן פנימי, מטופל עם מלנומה בשלב מוקדם ירגיש כללית בטוב. לכן נאבחן המלנומה בשלב מוקדם ע"פ המראה שלה, היותה נגע חדש או משתנה, או תחושות החולה לגבי הנגע.

הסימנים החשובים הם:

  • נגע עורי חדש או שמשתנה עם הזמן – בגודל, בצבע, בצורה, במרקם ובתחושה.

  • נגע עורי שנראה שונה משאר הנגעים העוריים של המטופל. זהו סימן המכונה "הברווזון המכוער". המלנומה תהיה לרוב בעלת מראה (גוון, צורה, גודל, וכד') משאר השומות של המטופל.

  • נגע שכולל חלק או כל ה"גימלים" הבאים:

    • גאומטריה צורת הנגע אינה סימטרית. חציו האחד אינו זהה לחציו השני.

    • גבול גבול הנגע מהעור סביבו אינו מעוגל, ברור ומוגדר.

    • גוון נגע שמורכב ממספר גוונים כגון: שחור, כחול, חום, ורוד.

    • גודל נגע שגודלו עולה על 5 מ"מ (קוטר של עיפרון).

  • נגע עורי שמטריד את המטופל, גם אם הסיבה לכך לא ברורה. כאן גם יש להתייחס לנגע עורי שקרובי המשפחה (או חברים) "מנדנדים" למטופל לגשת להבדק אצל רופא.

  • גוש או קשרית שהינה חדשה או משתנה – יש לגשת לרופא להבדק בהקדם

  • שינוי בתחושה לגבי נגע, כולל צריבה, גרד, רגישות או כאב. כ"כ, נגע עם דימום או עם גוון אדום שאינו חולף.

חשוב להבין שאין למלנומה מראה אחד אופיני, ולכן האבחון דורש מיומנות רפואית. יש חשיבות גם לבדיקת סקר עורית תקופתית (קרי, בדיקת מטופל בריא) גם אם המטופל חש בטוב ואינו מודע לקיום נגעים חשודים. ישנו מחקר שהדגים כי מלנומה המתגלה ע"י הרופא לפני שהחולה חש בסימנים מחשידים, הינה בד"כ מלנומה מוקדמת יותר (ולכן פחות מסוכנת).

עם זאת, הסימנים שצוינו מהווים רמזים חשובים עבור החולה לגבי המצאות נגע עורי חשוד הדורש בדיקה רפואית בהקדם. למרות שהאבחון של מלנומה נעשה ע"י רופא, למטופל יש חלק חשוב בגילוי המוקדם של המחלה. למעשה, קיים מחקר שהדגים שבמרבית המקרים היה זה המטופל, קרוב משפחה או אדם אחר בסביבתו שהעלה לראשונה את החשד שהנגע אינו תקין. אכן, אם עולה חשד אצל המטופל, קרוב משפחה או אדם אחר שקיים נגע עורי לא תקין, יש לגשת לרופא להבדק. הרופא יחליט לגבי הגישה הטיפולית בנגע העורי (כלומר האם יש צורך להסירו או לעקוב אחריו).

כדאי לבצע בבית בדיקה עצמית בעירום מלא מכף רגל ועד ראש. במקומות שלא ניתן לראות היטב (כגון הגב), ניתן להעזר בבן הזוג או אדם קרוב אחר. אם יש למטופל נגעי עור בעלי המאפיינים שהוזכרו קודם לכן ("מהם הסימנים להווצרות סרטן עור"), כדאי ללכת בהקדם לרופא עור מומחה כדי להבדק.

 

כיצד מאבחנים מלנומה

באמצעות בדיקה קפדנית של העור, הרופא יכול לאתר נגעים חשודים ולאבחן שנגע עורי מסויים חשוד למלנומה.

במקרה של חשד למלנומה עורית תבוצע ביופסיה, לרוב ע"י אקסיזיה - בפרוצדורה זו מבצעים הרדמה מקומית לאלחוש המקום, לאחר מכן מסירים את הנגע בשלמות ע"י חיתוך כירורגי, ולאחר מכן תופרים את החתך הניתוחי.

הנגע העורי שהוסר בניתוח נשלח לאבחון באמצעות בדיקה מיקרוסקופית במעבדה ע"י פתולוג מומחה. אישור או שלילת האבחנה של מלנומה מבוצעת בשלב זה.

כאשר הרופא שאבחן את הנגע החשוד מקבל את התשובה הפתולוגית – הוא דן עם המטופל בתוצאות הבדיקה ומשמעותה, ורק בשלב זה הושלם מעגל האבחנה הרפואית.

מומלץ לכל מטופל שעבר ביופסיה עורית לוודא שקיבל תשובה מהרופא המטפל לגבי תוצאות הביופסיה.

 

סיווג מלנומה ועיקרי הטיפול בכל שלב

המלנומה מסווגת באופן ראשוני לפי תוצאות בדיקת הפתולוגיה, כאשר הגורם החשוב ביותר הינו עומק חדירת הגידול לתוך העור. ככל שעומק המלנומה קטן יותר, כך הסיכוי שהמלנומה התפשטה לבלוטות או איברים פנימיים קטן יותר. נוכחות התכייבות במלנומה עורית מגבירה את הסיכון בכל אחד מהשלבים.

1. מלנומה שאינה חודרנית (melanoma in situ) - שלב המוקדם ביותר בו המלנומה מוגבלת לאפידרמיס, השכבה החיצונית של עורינו. ריפוי מלא בד"כ מושג מכריתת המלנומה באופן כירורגי עם שוליים מספקים. עיקר המעקב יבוצע ע"י רופא עור מומחה שיוודא שאין חזרה מקומית (קרי באזור הצלקת הניתוחית) של המלנומה ושאין הופעת מלנומה חדשה עורית נוספת או סרטן עור אחר.

2. מלנומה חודרנית מוקדמת (early invasive melanoma) – המלנומה מערבת את שכבת העור השניה, הדרמיס, אך עומק החדירה של המלנומה לדרמיס פחות מ-1 מ"מ. הסיכון שהמלנומה התפשטה נמוך, ולרוב הטיפול שנדרש הינו מכריתת המלנומה באופן כירורגי עם שוליים מספקים. עיקר המעקב יבוצע ע"י רופא עור מומחה שיוודא שאין חזרה מקומית (קרי באזור הצלקת הניתוחית) של המלנומה, שאין הגדלת בלוטות לימפה, ושאין הופעת מלנומה חדשה עורית נוספת או סרטן עור אחר.

3. מלנומה בעומק 1 מ"מ ומעלה – המלנומה מערבת את שכבת העור השניה, הדרמיס, כאשר עומק החדירה של המלנומה לדרמיס 1 מ"מ ומעלה. הסיכון עולה ככל שהמלנומה עבה יותר. לרוב יהיה צורך בכריתת המלנומה באופן כירורגי עם שוליים מספקים, לעיתים תתבצע דגימת בלוטות הלימפה האזוריות, וכן יבוצעו בדיקות מעבדה (בדיקות הדמייה ובדיקות דם) לשלול מעורבות של איברים פנימיים. הבדיקות והבירור יבוצעו בתיאום בין רופא עור, אונקולוג, וכירורג.

4. במידה וקיימת מעורבות של בלוטות לימפה או של איברים פנימיים, את המעקב והטיפול במלנומה ירכז אונקולוג מומחה.

 

מעקב אחר קרובי המשפחה של מטופל עם מלנומה

כ-10% ממקרי המלנומה הינם משפחתיים, כלומר יהיו לפחות 2 מקרי מלנומה במשפחה. הגן האחראי לתורשת מלנומה התגלה במיעוט המשפחות, ולמעשה במחקר באוכולוסיה היהודית, נמצא גן רק ב- 5% מהמשפחות. לפיכך, כיום ההמלצה הינה לבדיקת עור תקופתית סדירה אחת לשנה של כל קרובי המשפחה של מטופל עם מלנומה.

 

חשיפה לשמש

חשיפה מרובה לשמש אינה מומלצת באופן כללי, ובפרט למטופלים עם הסטוריה של מלנומה, ולאנשים עם גוון עור בהיר, עינים בהירות (כגון כחולות), שיער בהיר (גינגי או בלונדיני), נטיה לנמשים, ונטיה לצריבה בשמש. בהגנה מהשמש, קיים מדרג כאשר בעדיפות עליונה קיימת המנעות פיזית מחשיפה ישירה לשמש בשעות החמות (שהייה במחסה מוצל), עדיפות שניה הינה הגנה פיזיקלית בשהייה בשמש (כובע רחב שוליים, ביגוד מגן מבד שאינו שקוף, משקפי שמש), ובמקום השלישי שימוש במסנני קרינה. השעות החמות הינן 10 בבוקר עד 4 אחר הצהריים, ובמיוחד השעות בהן אורכו של הצל שלנו קצר מאורך גופינו.

בעיקרון בהמנעות מהשמש יש לנהוג בהגיון. יש להמנע משיזוף מכוון (בשמש או במכוני שיזוף) ומחשיפה שעלולה לגרום לכוויות וצריבה מהשמש (כגון בשעות החמות ועם עור חשוף). חשוב גם לבדוק עם רופא המשפחה את רמת הויטמין D בבדיקות הדם , ולשקול עימו את הצורך בתוספי ויטמין D במידה ויש חוסר (ויטמין D מקורו בתזונה ו\או בחשיפת העור לשמש).

 

לסיכום

מלנומה הינה המסוכן מבין סרטני העור. בישראל שיעור התחלואה ממלנומה הינו מהגבוהים בעולם. למרות הפוטנציאל הקטלני שלה, העובדה שמלנומה מתחילה ע"פ שטח העור נותנת בידינו חלון הזדמנות לאבחן מוקדם. במלנומה בשלב מוקדם, הסיכוי לריפוי גבוה והטיפול יכול להסתכם בהסרה כירורגית ומעקב תקופתי.

נאבחן המלנומה בשלב מוקדם ע"פ המראה שלה, היותה נגע חדש או משתנה, נגע שונה משאר נגעי העור של החולה, או ע"פ סימנים שהחולהמציין לגבי הנגע. חשוב להבין שאין למלנומה מראה אחד אופיני, ולכן האבחון דורש מיומנות רפואית. אם עולה חשד אצל המטופל, קרוב משפחה או אדם אחר שקיים נגע עורי לא תקין, יש לגשת לרופא בהקדם כדי להבדק.

טיפול בסרטן עור

ייחודו של סרטן העור, ביחס למחלות סרטן אחרות, הינו האפשרות לזיהויו בשלב מוקדם בשל התפתחותו ע"פ שטח הגוף. במקרה של זיהוי מוקדם והסרת הנגע הסרטני, קיים סיכוי גבוה לריפוי המטופל.

בעמוד זה נסקור מספר שיטות המשמשות לטיפול בסרטן העור. במרבית המקרים השיטה המועדפת תהיה כריתה כירורגית של הגידול עם בדיקה במעבדה פתולוגית.

 

כריתה כירורגית

במקרה של חשד למלנומה עורית תבוצע לרוב כריתה מלאה של הנגע (הנקראית אקסיזיה) - בפרוצדורה זו מבצעים הרדמה מקומית לאלחוש המקום, ולאחר מכן מסירים את הנגע בשלמות ע"י חיתוך כירורגי, ולבסוף תופרים את החתך הניתוחי. בשלב זה, כמות העור הבריא שנכללת בשולי הכריתה לרוב מעטה ("כריתה עם שוליים צרים") כדי לאפשר כריתה שתותיר צלקת קטנה יחסית (במידה והנגע התברר כשפיר).

הנגע העורי שהוסר בניתוח נשלח לאבחון באמצעות בדיקה מיקרוסקופית במעבדה ע"י פתולוג מומחה. אישור או שלילת האבחנה של מלנומה מבוצעת בשלב זה.

כאשר הרופא שאבחן את הנגע החשוד מקבל את התשובה הפתולוגית – הוא דן עם המטופל בתוצאות הבדיקה ומשמעותה. חשוב שכל מטופל שעבר כריתה כירורגית יוודא שקיבל תשובה מהרופא המטפל לגבי תוצאות הביופסיה.

במידה והדו"ח הפתולוגי קובע שמדובר בנגע שפיר, לרוב אין צורך בטיפול נוסף.

 

במידה והדו"ח הפתולוגי קובע שמדובר במלנומה, המשך הטיפול תלוי בסיווג המלנומה, כאשר הגורם החשוב ביותר הינו עומק חדירת הגידול לתוך העור. ככל שעומק המלנומה קטן יותר, כך הסיכוי שהמלנומה התפשטה לבלוטות או איברים פנימיים קטן יותר. נוכחות התכייבות במלנומה עורית מגבירה את הסיכון בכל אחד מהשלבים.

1. מלנומה שאינה חודרנית (melanoma in situ) - שלב המוקדם ביותר בו המלנומה מוגבלת לאפידרמיס, השכבה החיצונית של עורינו. ריפוי מלא בד"כ מושג מכריתת המלנומה באופן כירורגי עם שוליים מספקים. במקרה זה, מופנה המטופל לכירורג לצורך הרחבת שולי הכריתה (wide excision), לרוב עם שוליים של כ-5 מ"מ.

2. מלנומה חודרנית מוקדמת (early invasive melanoma) – המלנומה מערבת את שכבת העור השניה, הדרמיס, אך עומק החדירה של המלנומה לדרמיס פחות מ-1 מ"מ. הסיכון שהמלנומה התפשטה נמוך, ולרוב הטיפול שנדרש הינו מכריתת המלנומה באופן כירורגי עם שוליים מספקים. גם במקרה זה, מופנה המטופל לכירורג לצורך הרחבת שולי הכריתה (wide excision), לרוב עם שוליים של כ- 1 ס"מ.

3. מלנומה בעומק 1 מ"מ ומעלה – המלנומה מערבת את שכבת העור השניה, הדרמיס, כאשר עומק החדירה של המלנומה לדרמיס 1 מ"מ ומעלה. הסיכון עולה ככל שהמלנומה עבה יותר. המטופל יופנה לכירורג לצורך הרחבת שולי הכריתה (wide excision), לרוב עם שוליים של 2-3 ס"מ, תלוי בעומק המלנומה ובאזור האנטומי של הניתוח. בנוסף, לעיתים תתבצע במהלך אותו ניתוח מיפוי ודגימת בלוטות הלימפה האזוריות (sentinel lymph node biopsy) כדי לבדוק האם קיימת התפשטות המלנומה לבלוטות הלימפה. כ"כ, יבוצעו בדיקות מעבדה (בדיקות הדמייה ובדיקות דם) לשלול מעורבות של איברים פנימיים. הבדיקות והבירור יבוצעו בתיאום בין רופא עור, אונקולוג, וכירורג.

גם במקרה של סרטן עור מתאי קשקש (SCC – squamous cell carcinoma) או סרטן עור מתאי בסיס (BCC- basal cell carcinoma) הטיפול המועדף הינו לרוב כריתה כירורגית המאפשר הסרה מלאה של הגידול תוך ווידוא במעבדה הפתולוגית ששולי הכריתה נקיים.

במקרים רבים של BCC או SCC באזור הפנים, ובמיוחד בקרבת אזור העיניים, אף, שפתיים או אוזניים, המטופל יופנה לכריתה כירורגית בשיטת MOHS. שיטת ניתוח זו מאפשרת צמצום היקף הכריתה למינימום ההכרחי להשגת כריתה מלאה של הגידול, תוך בדיקה קפדנית שהשוליים בכל היקפם נקיים משאריות גידול. בניתוח MOHS, מבוצעת כריתה בשלבים תוך סימון ומיפוי החתך הניתוחי. לאחר כריתה ראשונית של הגידול הנראה לעין, מבוצעת בדיקה מעבדתית (מיקרוסקופית) מיידית בסמוך לחדר הניתוח ונבדקים שולי הכריתה. במידה ונצפה עדיין גידול באזור מסויים של שולי הכריתה, חוזר המנתח למטופל וכורת רק את אותו אזור שבו נצפה שאריות גידול. החתך הניתוחי נתפר רק לאחר שהמנתח ווידא שהגידול אכן הוסר בשלמות.

 

שיטות לא כירורגיות לטיפול בסרטן עור

כאמור, למרות העדיפות להסרה כירורגית, לעיתים קיימים שיקולים בעד שימוש בשיטה לא כירורגית כגון סיכון ניתוחי גבוה בשל מחלות רקע של החולה וקושי בהסרה מלאה של הגידול בשל היקפו ומיקומו. השיטות הלא כירורגיות מהוות אופציה חלופית יותר במקרים של סרטן עור שאינו מלנומה (כגון SCC או BCC) ורק לעיתים רחוקות נשתמש בהם במקרה של מלנומה.

טיפול קרינתי (רדיותרפיה) – הטיפול הקרינתי יכול להיות יעיל כנגד סרטן עור מסוג BCC או SCC. טיפול קרינתי יכול לשמש במקרים בהם הטיפול הניתוחי לא אפשרי או לא רצוי. לדוגמא, במקרה של BCC או SCC נרחבים (בעיקר באזור ראש-צואר) במטופל מבוגר מאד, בעל סיכון ניתוחי גבוה, או במקרים שכריתה כירורגית תגרום לפגיעה תפקודית קשה. המגבלות העיקריות של טיפול קרינתי – אין בקרה פתולוגית שהגידול טופל בשלמות (ולכן יש להמשיך ולעקוב אחר האזור לאחר תום ההקרנות), הטיפול דורש ריבוי ביקורים במכון הקרינתי (מנת הקרינה מחולקת למנות קטנות), ויתכנו נזקי קרינה לעור (כגון עור דק ושברירי יותר, אבדן שיעור באזור הקרינה).

טיפול מקומי (topical therapy) – כגון ע"י 5-fluoro-uracil (נקרא גם Efudix) או ע"י imiquimod (נקרא גם Aldara). טיפול זה ישמש לטיפול בנגעי עור טרום סרטניים הנקראים solar keratosis (או actinic keratosis) וכן במקרים מסוימים של BCC שטחי או SCC שאינו חודרני (SCC in situ).

 

מניעת סרטן עור

מניעת סרטן מתחלקת למניעה ראשונית ושניונית. מטרת המניעה הראשונית הינה להוריד את הסיכון להתפתחות סרטן עור - זהו הנושא שיוצג בעמוד זה. מטרת המניעה השניונית הינה לאתר סרטן עור בשלב מוקדם המאפשר ריפוי (להרחבה בנושא זה ראה "אבחון מוקדם של סרטן עור").

גורמי הרקע העיקריים להתפתחות סרטן עור הינם גנטיים (מולדים) וסביבתיים.

גורמי סיכון גנטיים:

  1. גוון בהיר של עור, שיער, עיניים, נטייה לנמשים

  2. רגישות לקרינת השמש המתבטאת בנטייה להישרף בקלות לעומת יכולת שיזוף מוגבלת

  3. ריבוי נקודות חן

  4. נטיה משפחתית לפתח סרטן עור, ובעיקר מלנומה

גורמי סיכון סביבתיים:

  1. קרינת שמש (בעיקר קרינה אולטרה-סגולית). פקטורים המגבירים את רמת הקרינה הינם עונת השנה (קיץ), השעה של היום (בעיקר בין 10 בבוקר ל- 4 אחרי הצהריים), שמיים בהירים, קרבה לקו המשווה, עליה בגובה מעל פני הים, וירידה בעובי שכבת האוזון באטמוספירה.

  2. קרני שיזוף מלאכותיים (מכוני שיזוף, טיפולים פוטותרפיים)

  3. קרינה מייננת (כגון חשיפה מרובה לקרני רנטגן)

  4. גורמים אחרים (כגון חומרים כימיים ונגיפים).

התאוריה המדעית גורסת שחשיפה סביבתית לגורמים מסרטנים במינון גבוה באדם עם מועדות גנטית (פוטנציאל) לפתח סרטן עור, תעלה משמעותית את הסיכון להתפתחות סרטן עור. בנוסף לגורמים הגנטיים והסביבתיים, הסיכון לפתח סרטן יעלה עם הגיל ועם דיכוי מערכת החיסון.

מאחר שאין לנו כיום יכולת להשפיע על גורמים גנטיים ועל הגיל, מרבית מאמצי המניעה הראשונית מתמקדים בהפחתת החשיפה לקרינת השמש.

להלן מספר המלצות כלליות לגבי חשיפה לשמש:

  1. חשיפה מכוונת לשמש למטרות שיזוף אינה מומלצת. המוטו של "שיזוף בריא" נזנח בעשורים האחרונים בעקבות מחקר רפואי שהראה ששיזוף מושרה ע"י נזקים שנגרמו ל- DNA מקרינה אולטרה-סגולית.

  2. בהגנה מקרינת השמש, יש להבין את מדרג ההגנה הרצוי –

    • במקום ראשון – המנעות מחשיפה ישירה לשמש בשעות החמות של היום

    • במקום השני – כיסוי העור ע"י כובע רחב שוליים (המכסה גם את האוזניים והעורף), משקפי שמש מסנני קרינה, ביגוד אטום עם שרוולים ארוכים (כגון בגדי ים בעלי מקדם הגנה) וכד'.

    • במקום השלישי – מריחה של מסנני קרינה על העור החשוף לשמש. קרם ההגנה המומלץ הינו רחב-טווח, עם מקדם UVB ( SPF) 30 לפחות וכן כיסוי לקרינה בספקטרום UVA. לא מומלץ למרוח קרם הגנה רק כדי לאפשר הארכת החשיפה לשמש - קיים סיכון בחשיפה מופרזת לשמש גם בנוכחות קרם הגנה.

  1. מאידך, אין המלצה להסתגר בבית בכל שעות היממה - לשהייה בחוץ יש יתרונות כגון ביצוע פעילות גופנית וייצור ויטמין D ע"י העור. יש לתכנן שהייה בשעות הבוקר או אחר הצהריים, שהייה באזור מוצל אם מדובר בשעות החמות, וביגוד מתאים.

  2. בהקשר לויטמין D (שלו חשיבות לבריאות מערכת השלד), ההערכה הינה שבעונות החמות מספיקה חשיפה של כ- 15-20 דקות של אזור הפנים והידיים שלוש פעמים בשבוע כדי לייצר כמות מספקת של ויטמין D. באם רמת הויטמין D אינה מספקת (כגון בחורף) יש לפנות לרופא המטפל לצורך קבלת תוספת תזונתית של ויטמין D.

חשוב להמנע ככל שניתן מחשיפה לשמש שתגרום לצריבת שמש (המתבטאת באודם וצריבת העור, ובמקרים חמורים יותר, בצקת, שלפוחיות וקילוף עורי). תגובה כזו מראה שהחשיפה לשמש היתה מרובה ביחס לסוג העור של האדם, ויש להפיק מסקנות מכך לגבי חשיפה מושכלת יותר בעתיד. כאמור, גם שיזוף עמוק יכול להעיד על חשיפה מרובה לשמש.

סימנים לנזקי שמש כרוניים (שמעידים שהחשיפה לשמש היתה מרובה ביחס לסוג העור) כוללים קמטים וכתמים באזורים חשופים לשמש (פנים, צואר וגבות ידיים), עור דק, חריצים עמוקים בעורף, אדמומיות כרונית באזור מחשוף החזה, כתמים לבנים באמות. אדם עם נזקי שמש כרוניים צריך להיות זהיר יותר בחשיפה לשמש, ואף ללכת לבדיקה תקופתית לצורך אבחון מוקדם במסגרת מניעה שניונית של סרטן עור.

בסיכון גבוה עוד יותר לפתח סרטן עור יהיה אדם עם הסטוריה אישית קודמת של סרטן עור. מטופל עם סרטן עור בעברו צריך להקפיד ביתר על מניעה מחשיפה עודפת לשמש ועל אבחון מוקדם במסגרת מניעה שניונית של סרטן עור.

קישורים לאתרים נוספים

אתר האגודה למלחמה בסרטן – מידע בנושא מלנומה

http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5942

 

אתר האגודה למלחמה בסרטן – מידע כללי בנושא סרטן עור

http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=5945

 

אתר משרד הבריאות, דו"ח מרכז רישום סרטן בישראל לגבי נתוני תחלואה במלנומה בישראל

http://www.old.health.gov.il/download/pages/Melanoma_pressconf_June2007.pdf

 

אתר משרד הבריאות, מידע לגבי נזקי שמש והגנה משמש בגיל בילדות

http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?pageid=3680&parentid=3662&catid=660&maincat=35

 

האגודה האמריקאית לסרטן (American Cancer Society) - מידע בנושא סרטן עור (אנגלית)

http://www.cancer.org/Cancer/CancerCauses/SunandUVExposure/skin-cancer-facts

 

קרן סרטן העור (Skin Cancer Foundation) - מידע בנושא סרטן עור (אנגלית)

http://www.skincancer.org/